אקנה ועור שמן

מה זה אומר – סוג עור שמן?

 

עור אקנתי ושמן הוא אחד האתגרים השכיחים שעימם מתמודדות הקוסמטיקאיות במכון. אקנה וולגריס היא מחלה כמעט אוניברסלית, המופיעה בכ-80%-95% מאוכלוסיית המתבגרים. גם בקרב נשים וגברים בני 25 ומעלה, 40%-54% סובלים מדרגה מסוימת של אקנה בעור הפנים, ובגילאי 40 ויותר עדיין סובלים ממנה 12% מהנשים ו-3% מהגברים.

העור השמן מאופיין במראה מבריק-שמנוני, במרקם גס, ונוטה לנקבוביות מורחבות, בעיקר באזור הלחיים, הסנטר והאף. גם לאחר ניקוי הפנים, העור חוזר להבהיק תוך זמן קצר. לעתים עור שמן נוטה גם להופעת חטטים, קומודונים (לבנים או שחורים) ופצעונים, ולהיווצרות מוקדים דלקתיים קלים עד חריפים. בחלק מהמקרים יכולים להופיע גם אקנה קל עד חמור, וכן אדמומיות ורגישות מוגברת. מצב זה מאפיין בעיקר את גיל ההתבגרות, כתוצאה משינויים הורמונליים, אך מתרחש במקרים מסויימים גם בקרב מבוגרים.

 

מה הקשר בין עור שמן לאקנה? 

הגורם המרכזי לעור שמן ואקנה הוא פעילות יתר של בלוטות החֵלֶב. בלוטות אלה, הממוקמות בצמוד לזקיק השערה, מפרישות חֵלֶב (סבום), שהוא למעשה מעין תערובת של שומנים ושעווה, לתוך צינורית דקה המתנקזת לתעלת זקיק השערה. המרכיב העיקרי בסבום הוא השומנים – טריגליצרידים. בנוסף, הוא מכיל כולסטרול וחומרי סיכה שונים. בעור בריא ומאוזן, משמש הֵחלֶב כשכבה המגנה על פני העור ומונעת אבדן לחות. לכן, הפרשתו חשובה מאוד, אולם במצב של הפרשת יתר, הוא עלול לגרום לסתימות בתעלות זקיק השערה ולהצטברות כמות גדולה של חֵלֶב בתוך בלוטת החלב ובצינורית, כתוצאה מכך נוצר מעין פקק שומני – קומודון. כאשר חלקם הגלוי לאוויר של הקומודונים מתחמצן, נוצרים "ראשים" שחורים, ואילו כאשר פתח הזקיק חסום לחלוטין, נוצרים גושי שומן תת עוריים (מיליומים).
הסיבה הראשונית לפעילות יתר של בלוטות החלב היא הפרשת יתר של הורמונים אנדרוגנים (זכריים), בהם טסטוסטרון, דהידרוטסטוסטרון (DHT), דהידרו-אפיאנדוסטרון (DHEAS), וכן פקטור גדילה דמוי אינסולין 1 (IGF-1). הורמונים אלה, שמקורם בבלוטת יותרת הכליה, מופרשים גם בנשים וגורמים להגדלת בלוטות החלב ולהפרשה מוגברת של סבום.

לעתים, ההשפעות ההורמונליות על בלוטות החלב, בשילוב עם נטייה תורשתית, עלולים לגרום להופעת אקנה – דלקת כרונית של זקיק השיער ובלוטות החלב שמצדדיו. הגורם המרכזי לדלקת זו הוא התרבות חיידקי הפרופיוניבקטריום אקנה בבלוטות החלב המוגדלות. חיידק זה, החי בתנאי חוסר אויר (אנאירובי), מצוי בבלוטות החלב באופן טבעי בכמות קטנה. כשהבלוטות נסתמות והחלב מצטבר, מתחילים חיידקים אלו להתרבות במהירות ומשחררים אנזימים שמטרתם לפרק את החלב שהצטבר בהן. במטרה לחסל את החיידקים, מגויסות הכדוריות הלבנות אל בלוטות החלב ויוצרות תגובה דלקתית, שמתבטאת באודם, כאבים, נפיחות ומוגלה המצטברת בבלוטות החלב. תגובה דלקתית זו מיוצרת על ידי חלבון פרו-דלקתי בשם אינטרלוקין 1 (1-IL). החלבון, הפועל כמתווך במערכת החיסון, מעביר תשדורת ליצירת דלקת, במטרה לחסל את חיידקי האקנה. אלא שעצם נוכחותו גורמת לנפיחות, לאדמומיות ולכאב המאפיינים את פצעי האקנה.
לעתים, הזיהום עלול להתפשט וליצור אזורים מודלקים נרחבים, בולטים ואדומים, עם מורסות מוגלתיות. גורמים נוספים, כגון קרע בבלוטות החלב או הזנחת נגעי האקנה, עלולים להחמיר את התגובה הדלקתית עוד יותר ולגרום לפצעונים ולציסטות גדולות ומוגלתיות, ואף להתפתחות רקמת צלקת מסביב לפצע או לציסטות בתהליך הריפוי. כתוצאה מכך, נותרות לעתים צלקות שקועות או תפוחות גם לאחר שמחלת האקנה כבר נרפאת.

 

אילו עוד גורמים עלולים לעודד התפרצות לאקנה? 

לצד התפקיד המרכזי שמשחקים הנטייה התורשתית וההשפעות ההורמונליות, נמצא שגורמים נוספים הפועלים במשולב מעורבים אף הם בהופעת האקנה, בהם:

• שינויים הורמונליים אצל נשים– נמצא קשר בין המחזור החודשי לבין חומרת האקנה, כאשר ביום שבו מתחיל הדימום החודשי חלה החרפה במצב האקנה, וכאשר הדימום מסתיים, מסתמנת הטבה. כמו כן, מחקרים מראים שקוטר פתחי בלוטות החלב הוא הקטן ביותר בתקופה שמסביב לביוץ, ואילו רמת ההורמונים בתקופה זו היא הגבוהה ביותר – וככל הנראה, גורמים אלו תורמים להחמרת האקנה ולהופעת הפצעונים כשבוע לאחר מכן, עם תחילת המחזור.
  שינויים הורמונליים נוספים העלולים לגרום להתפרצות אקנה וולגריס אצל נשים כוללים הריון, וכן הפרעות הורמונליות כמו תסמונת השחלה הפוליציסטית. לעתים רחוקות, מתפתחת אקנה הקשורה למנופאוזה, כתוצאה מהירידה בייצור ההורמון השחלתי אסטרדיול, שפועל כאנטי-אקנה.
•  תזונה – בשנים האחרונות טענו מומחים רבים שאין קשר בין צריכת סוכר לבין הופעת האקנה. ואולם, מחקרים חדשים יותר מצביעים על כך שייתכן כי בכל זאת יש קשר כזה, אך שהגורם הבעייתי אינו הסוכר שבמזון, אלא האינדקס הגליקמי שלו, דהיינו, המהירות והמידה שבה הוא מעלה את רמות הסוכר. ההשערה היא כי מזונות בעלי אינדקס גליקמי גבוה המעלים במהירות את רמות הסוכר בדם, גורמים לגוף לשחרר פרץ של אינסולין והורמונים נוספים, המגרים את ייצור השומן וגורמים לדלקת בעור. גם מזונות מלוחים במיוחד, ובעיקר פיצוחים, נמצאו כגורמים להחרפה זמנית במצב האקנה בחלק מהאנשים, ככל הנראה בשל תכולת היוד במלח.
  בנוסף, צריכת חלב ומוצריו נמצאה בכמה מחקרים כמחמירה אף היא את מצב האקנה.
• מתח וסטרס – מחקרים מצביעים על קשר הדוק בין מצבי מתח וסטרס לבין החמרה במצב האקנה אצל אנשים הסובלים מהבעיה. ההשערה היא כי הורמוני סטרס, כגון אדרנלין וקורטיזול, המופרשים בעתות לחץ ומצוקה ברמה מוגברת, הם הגורמים לייצור מוגבר של שומן מבלוטות החלב ולהתפרצות האקנה והחרפתה.
• שימוש בתרופות – כגון גלולות למניעת הריון ותרופות המכילות סטרואידים.

 

מה אפשר לעשות?

הטיפול בעור שמן נועד לווסת ולאזן את פעילות בלוטות החלב, לכווץ את הנקבוביות המורחבות ולהסיר בעדינות את תאי העור המתים החוסמים את פתחי הנקבוביות. זאת, על מנת לאפשר ניקוז יעיל של החלב. מטרות נוספות של הטיפול הן למנוע היווצרות מוקדים דלקתיים, להפחית הופעת קומדונים ופצעונים לרפא את העור ולהביא להתחדשותו.

התכשירים הייעודיים לטיפול בעור השמן מבוססים על תמציות צמחים כגון אקליפטוס, ציפורן, מנטה וקמומיל, הממליס, ארניקה, קלמין, אלנטואין וקמפור, שלהם תכונות אנטיספטיות ותכונות וריפוי, וכן על מינרלים ורכיבים נוספים, כגון סולפור ואבץ. תכשירים המשלבים בין מגוון רכיבים אלו פועלים ביעילות לאיזון בלוטות החלב ולהפחתת הפרשת הסבום, ומונעים הופעת ברק שמנוני ופצעונים על פני העור. כמו כן, הם מחטאים את העור, מסירים בעדינות תאים מתים, מכווצים נקבוביות ומשפרים את מרקם העור, תוך הענקת מרקם בהיר וחלק.

חומצה בטא הידרוקסית (סליצילית) נחשבת אף היא לטיפול אפקטיבי במיוחד בעור שמן אקנתי. חומצה זו יוצרת קילוף של התאים בשכבה הקרנית, וכך מביאה לשיפור במצב העור ולחידושו, ומסייעת גם להעלמת צלקות פוסט-אקנה. במקביל, היא בעלת תכונות נוגדת דלקת והשפעה משמעותית על בלוטות החלב. וכך מביאה לשיפור במצב העור.

במעבדות HL פותחו סדרות ייעודיות ויעילות ביותר לטיפול בעור שמן ואקנתי, המבוססות על הרכיבים היעילים ביותר שהוכחו מחקרית:
• סדרת דאבל אקשן מיועדת לטיפול בעור שמן ו/או באקנה קל, ופועלת לאיזון פעילות בלוטות החלב, להפחתת הפרשת סבום ולמניעת הופעת ברק שמנוני ופצעונים על פני העור. בנוסף, הסדרה בעלת תכונות חיטוי, ריפוי וייבוש מוקדים דלקתיים, והיא מכילה שמן אקליפטוס, שמן מנטה, תמצית רימונים, חומצה גליקולית, תמצית קמומיל, קמפור וציפורן, וכן ביסבולול, אלטנואין, קלמין וסולפור.
• סדרת אקנוקס פלוס מיועדת לעור שמן-אקנתי ולטיפול באקנה וולגריס. הסדרה מסייעת לאיזון העור, לטיהור ולהרגעת מוקדים בעיתיים, למניעת היווצרות פצעים, להפחתת הפרשת הסבום ולהשגת מרקם חלק ללא ברק שומני. תכשירי הסדרה מבוססים על חומצה בטא הידרוקסית, אלנטואין, קמומיל, מנטול, קלמין וקמפור, וכן מכילה ויטמין A,E ו – F ומיץ לימון.