פסוריאזיס

פורסם ב: 23/03/2020

פסוריאזיס (ספחת)

פסוריאזיס (ספחת) היא מחלה אוטואימונית כרונית, שבה ישנו שגשוג מואץ של תאי העור, המלווה בתהליך דלקתי. המחלה מתבטאת ברבדים עוריים, שצבעם לרוב אדום-סגול, המכוסים בקשקשת לבנה-כסופה.


השכיחות של המחלה היא כ-3% מאוכלוסיית עולם והיא שכיחה יותר אצל אנשים ממוצא אירופאי. המחלה מתפרצת בעיקר בשתי תקופות בחיים: בגילאי 20-30, או בגילאי 50-60, אך עם זאת עלולה להופיע בכל גיל, ואף בילדים. היא מופיעה בשכיחות שווה בקרב גברים ונשים. בהיותה מחלה אוטואימונית, הפסוריאזיס איננה מחלה מידבקת, ואין כל חשש במגע (גם בנגעים עצמם) באדם חולה.
משך המחלה אינו ניתן לחיזוי כיוון שאין "כללים" להתנהגותה, לכן מכנים אותה ברפואה הסינית "המחלה החכמה". מכיוון שקיים גם רקע גנטי במחלה אין לדעת מתי תחלוף והאם היא תחזור בשלב כלשהו בחיים.

 

מהם התסמינים של המחלה?

ברפואה הסינית נקראת מחלת הפסוריאזיס bai bi = פריחה עם כתמים המכוסה קשקשים, וגם song pi xyam= קליפה של עץ המחט. ואכן, המחלה מתבטאת בתפרחת, לרוב סימטרית, של רבדים אדומים המכוסים קשקשת עבה לבנה. חומרת התסמינים משתנה מאדם לאדם, כאשר לעתים הם מתבטאים בנגעים יבשים, סדוקים ואדומים ואף מדממים, ובחלק מהמקרים גם מתפתחות פוסטולות. הנגעים יכולים להיות שונים בגודלם, כשלעתים הם מכסים אזורים קטנים בגוף, ולעתים אזורים נרחבים.

נגעי הפסוריאזיס מופיעים בעיקר בקרקפת, במרפקים ובברכיים, אך יכולים להופיע גם בגב, בחזה, בבטן, בבתי השחי, בכפות הידיים והרגליים, בציפורניים ובמפשעה. אצל חלק מהחולים מופיע לעתים גרד, ולרוב כאשר מגרדים ומסירים את הקשקש מופיעות נקודות דימום. חשוב לציין שפסוריאזיס איננה מחלה מידבקת, ואין כל חשש במגע (גם בנגעים עצמם) באדם חולה.

 

מהן צורות הפסוריאזיס?

המחלה יכולה לבוא לידי ביטוי בפריחה בצורות שונות, לכל צורה שם המתאר אותה.

  • פלאק (פסוריאזיס וולגריס) – הסוג הנפוץ ביותר של פסוריאזיס, בו הקשקשת מופיעה לרוב באזור המפרקים והקרקפת, הברכיים והציפורניים.
  • פסוריאזיס טיפתית – הנראית כטיפות-טיפות המפוזרות על החזה, הבטן והגב ומופיעה בדרך כלל לאחר זיהום חיידקי חריף (דלקת גרון – חיידק הסטרפטוקוק), כשהיא פוגעת בעיקר בילדים ובצעירים.
  • פסוריאזיס אינברסה – קשקשת המופיעה באזורים פנימיים וקפלים כגון בית השחי, הטבור והמפשעה.
  • ארתריטיק פסוריאזיס – פסוריאזיס המלוּוה בדלקת מפרקים.
  • פוסטורל פסוריאזיס – צורה לא שכיחה של פסוריאזיס, שבה מופיעים נגעים המכילים מוגלה על גבי כפות הידיים והרגליים. המוגלה לא מכילה חיידקים ועל כן אינה מידבקת.
  • פסוריאזיס אריתרודרמה – מצב שבו כל הגוף נגוע בפסוריאזיס והעור אדמומי.

 

מהם הגורמים לפסוריאזיס?

כמו בכל המחלות האוטואימוניות, הגורם למצב הדלקתי הוא מערכת החיסון עצמה. במקרה של פסוריאזיס, מערכת החיסון מזהה את תאי העור בשוגג כפתוגן ולכן תוקפת אותם.

הגורם הישיר לפסוריאזיס אינו ידוע. עם זאת, נמצא כי מספר גורמים מהווים טריגר להופעתה ולהתפרצותה: 

  • נטייה גנטית – בכ-70% מהמקרים ידוע בוודאות על קשר גנטי. מסיבה זו, אין לדעת מתי המחלה תחלוף והאם היא תחזור בשלב כלשהו בחיים.
  • תהליך דלקתי וריבוי כלי דם – בשכבת הדרמיס. תאי הדלקת וריבוי כלי הדם יוצרים את האדמומיות.
  • שגשוג מואץ של תאי קשקש בשכבת האפידרמיס- באופן נורמלי תאי הקשקש מתחלפים אחת לחודש. בפסוריאזיס התהליך מתקצר לימים ספורים, כשמספר התאים העוברים חלוקה בעור פסוריאטי גדול פי 27 ממספרם בעור בריא. כתוצאה מכך מצטברים תאי עור חדשים על שכבת האפידרמיס בקצב מהיר מדי, לפני שהתאים הישנים הספיקו לנשור, ונוצרת שכבת קשקשים לבנה עבה.
  • מתח נפשי, טראומה ומצבי לחץ – מחלת הפסוריאזיס יכולה להתפרץ או להחמיר בעקבות מצבי לחץ. כ-39% מחולי הפסוריאזיס מדווחים על אירוע רווי מתח שהתרחש במהלך החודש שלפני התפרצות המחלה.
  • אירוע טראומתי של הקיבה או מערכת העיכול (לרוב בשל נטילת אנטיביוטיקה), שבעקבותיו הגוף כושל בתהליך עיכול של חלבונים מסוימים.
  • חסרים תזונתיים – כגון חסרים בוויטמין A, אבץ, ויטמין D.
  • תפקוד לקוי של הכבד
  • בעיות בספיגת חלבון
  • צריכה מופרזת של אלכוהול ושומנים מהחי
  • עישון – נתונים סטטיסטיים מצביעים על שכיחות גבוהה יותר של פסוריאזיס בקרב מעשנים.

 

כיצד מאבחנים פסוריאזיס?

הבדיקות הבאות עשויות לסייע בהערכת הסיבות האפשריות לפסוריאזיס:

  • רמות ההורמונים בדם – הבדיקות המומלצות: קורטיזול, בלוטת התריס, DHEA, טסטוסטרון, הורמון גדילה – 1-IGF, אסטרוגן ופרוגסטרון.
  • רמות ויטמינים ומינרלים – חשוב לשלול חסרים תזונתיים.
  • תפקוד מערכת העיכול – חשוב לבדוק הימצאות חיידקים, נגיפים, טפילים (בדיקת צואה).
  • אלרגיות או רגישויות למזון ו/או לגורמים סביבתיים – על ידי בדיקת דם.

 

הטיפול במחלה

אף כי לא ניתן לרפא את הפסוריאזיס, בהיותה מחלה אוטואימונית, ישנם טיפולים שונים שיכולים להקל משמעותית על החולים, להפחית מחומרת התסמינים ולשפר את איכות החיים של החולים. במקרים קלים עד בינוניים ניתן טיפול מקומי, שכולל קורטיקוסטרואידים, משחות המבוססות על נגזרות של ויטמין D, רטינואידים לטיפול מקומי ועוד. במקרים חמורים יותר משלבים את הטיפול המקומי עם טיפול מערכתי. במקביל, ישנם גם טיפולים באור (פוטותרפיה).

בשנים האחרונות, המחקרים הרבים בתחום הובילו לפיתוח תכשירים קוסמטיים ייעודיים, שיכולים לשפר משמעותית את תסמיני המחלה ואת מראה העור. תכשירים אלו מבוססים על רכיבים הפועלים לשיכוך התהליך הדלקתי, שנמצא כאמור בבסיס המחלה, כמו גם רכיבים המיועדים להרגעת העור ולשיקומו.

 

סדרת קאלם דרם- פועלת להקלה והרגעה של תסמיני מחלות עור דלקתיות, לשיכוך הדלקת ולשיקום העור.

פסורליף הסדרה מבוססת על רכיבים שהוכחו מחקרית כיעילים להרגעת המצב הדלקתי, כמו אלוורה, ביסבולול, אלנטואין ופנתנול. רכיבים אלו מחזקים את מערכת החיסון של העור ומווסתים אותה, כמו בטה גלוקן, תמציות ואצות, ורכיבים המעודדים את שיקום העור, כמו אנזימים וקומפלקס נחושת פפטידי.

פסורליף קרם ייחודי המתאים לטיפוח עור הסובל מאדמומיות וגירוי קיצוני הנובעים מעור בעייתי. הקרם מועשר בקומפלקס נחושת פפטידי התורם לפעילות תקינה של תאי העור, מעניק הזנה אינטנסיבית, מסייע בהרגעת העור ומפחית את האדמומיות. מכיל חומצה סליצילית התורמת באופן משמעותי לחידוש העור, ובטא גלוקן הפועל לחיזוק מערכת ההגנה של העור.

לפרטים על פסורליף לחצי כאן

 

לאבחון עור ורכישת מוצרים דרך קוסמטיקאיות מורשות בפריסה ארצית לחצי כאן

לכתבות נוספות לחצי כאן