איך הנפש משפיעה על העור ולהיפך?

הפסיכולוגיה של הקוסמטיקה

 

מה הקשר בין סטרס למצב העור וכיצד אפשר להימנע מנזקים? מחקרים רבים מצביעים על כך שמצבים נפשיים כמו מתח, לחץ, דיכאון ומצוקה רגשית ממלאים תפקיד מרכזי בהתפרצות ובחומרה של מחלות עור שונות. מאידך, בעיות עור, בעיקר אם הן כרוניות ומתמשכות, עלולות לגרום לתחושות של מצוקה ודיכאון ולהשפיע על ההערכה העצמית ועל התפקוד שלנו.

בראיון שנתנה לא מכבר השחקנית ג'סיקה סימפסון למגזין Shape, היא סיפרה מדוע לאחר לידת ביתה לפני כמה שנים, היא לא שיתפה תמונות שלה עם התינוקת. הסיבה לכך, היא אמרה, הייתה התלקחות עזה לאחר הלידה של מחלת האטופיק דרמטיטיס. "אני מתמודדת עם המחלה מאז שהייתי ילדה", היא הסבירה. "אבל אחרי שילדתי את בתי הייתה לי התלקחות כה גרועה, שאפילו לא הסכמתי להראות את התמונות שלי איתה לחברים שלי".

הקשר בין מתח נפשי ומצבים רגשיים לבין מחלות עור תואר לראשונה כבר בשנות השבעים, כשנמצא שחשיפה לסטרס מאיצה את ההתפתחות של מחלות עור ויראליות ומחמירה אותן. בעשורים האחרונים, ממחקרים רבים בתחום הדרמטולוגיה, האימונולוגיה והפסיכולוגיה אימתו את הקשר הזה והצביעו על כך שהוא דו כיווני – מחד, מצבים נפשיים כמו מתח, לחץ, דיכאון וחרדה עלולים להוביל להתפרצות או להחמרה של מחלות עור שונות, כמו אקנה, רוזציאה, פסוריאזיס, ויטיליגו, אקזמה ועוד. מאידך, בעיות עור, בעיקר אם הן כרוניות ומתמשכות, עלולות לגרום למצוקה נפשית ולהשפיע על ההערכה העצמית ועל התפקוד. זה לא מפתיע. העור הוא האיבר הגדול ביותר בגופנו, ולכן הוא הראי הטוב ביותר של הנפש, אבל גם ממלא תפקיד מרכזי בחזות החיצונית שלנו ולכן גם באופן שבו אנו תופסים את עצמנו.

 

אילו מחלות עור יכולות להיות מושפעות מסטרס נפשי?


המחלות השכיחות והמוכרות ביותר שמושפעות מסטרס ומצבים נפשיים הן אקנה, רוזציאה, אטופיק דרמטיטיס, פסוריאזיס, הרפס ואורטיקריה (סרפדת). כך למשל, מחקר שפורסם בנובמבר 2020 נמצא שהטריגר הנפוץ ביותר שמוביל להתלקחות של אטופיק דרמטיטיס (מחלת עור דלקתית כרונית המאופיינת בהתפרצויות דלקתיות בעור, שמתבטאות בהופעת נגעים, גרד ויובש) הוא מתח נפשי. ממצאי המחקר הראו שב-35.4% מהמקרים, גורם הסיכון המוביל להתלקחות המחלה היה סטרס, ורק אחריו הגיעו גורמים כמו הזעה, שינויי מזג אוויר, יובש באוויר וחשיפה לחום.

 

אילו גורמים נפשיים יכולים להשפיע על העור?


טראומות ואירועים קשים, כמו אובדן אדם יקר, התמודדות עם מחלה קשה, גירושים, פיטורים ומשברים כמו מלחמה, הם כמובן הסיבות המובילות שיכולות להשפיע לרעה על מצב העור, וכמובן, לחץ ומתח נפשי הקשורים לעבודה או ללימודים יכולים גם הם להוות טריגר להתפרצות בעיות עור שונות. עם זאת, גם סטרס הקשור באירועים משמחים כמו לידה יכול להתבטא בהחמרה של בעיות עור – ממש כמו שקרה לג'סיקה סימפסון.



איך ובאילו מנגנונים בדיוק משפיע המצב הנפשי על העור?


המנגנונים שבהם משפיעים מצבים נפשיים על העור נחקרו רבות בשנים האחרונות. הנה כמה מהם:

  • עלייה ברמת הקורטיזול – במצבי מתח וחרדה, הגוף שלנו מפריש רמות גבוהות של הורמון הסטרס קורטיזול. עובדה זו נועדה לעזור להתמודדות התקינה עם הסטרס, אך כשהמתח הופך לממושך וכרוני, היא עלולה לגרום לתגובות דלקתיות או להחמיר אותן. כך למשל, נמצא שמתח נפשי יכול להחמיר מחלות עור כמו אקנה ורוזציאה ולהחריף את התסמינים על ידי הגברת התהליך הדלקתי. במחלת האקנה, העלייה ברמות הקורטיזול גם מובילה לעתים קרובות להפרשה מוגברת של סבום (שומן) מבלוטות החלב, שבתורה מחמירה את ההתפרצות.
  • פגיעה ביכולת הריפוי והשיקום העצמי של העור – במצבים נפשיים כמו סטרס, חרדה או דיכאון, יכולת הריפוי של העור עלולה להיפגע, כך שלתסמינים כמו גירוי, גרד ופצעים לוקח זמן רב יותר לחלוף.
  • פגיעה בקולגן ובאלסטין – מצבי מתח וסטרס גורמים לעלייה ברמות הסוכר, וכתוצאה מכך לתהליכי גליקציה בעור. בתהליך הגליקציה, מולקולות הסוכר תוקפות מולקולות חלבון בגוף ומפרקות אותם. כשזה קורה בעור, החלבונים שנפגעים כתוצאה מתהליך זה הם בעיקר חלבוני הקולגן והאלסטין האחראים למוצקות ולאלסטיות של העור. כתוצאה מפירוק הקולגן והאלסטין, העור מאבד ממוצקותו, מהגמישות ומהחיוניות שלו.
  • פגיעה במחסום העור – מחקרים הראו שסטרס ולחץ נפשי מובילים לפגיעה במחסום העור, וכתוצאה מכך לפגיעה ביכולתו של העור לשמש כחיץ המגן על העור מפני חדירה של גורמים מזיקים וקרינת השמש, וכן למנוע התאיידות של המים מהעור.

 

ואיך משפיעות מחלות עור על המצב הנפשי שלנו?


אף שמחלות עור אינן מסוכנות בדרך כלל, הרי שהשפעתן על המצב הנפשי שלנו, ובעקבות זאת, על הביטחון וההערכה העצמיים ועל איכות החיים והתפקוד, משמעותית מאוד ויכולה להיות מרחיקת לכת. כך לדוגמה, סקר של האגודה הלאומית לרוזציאה בארה"ב (NRS) הצביע על כך שקרוב ל-90% מהסובלים מרוזציאה מעידים שהבעיה פוגעת בביטחון העצמי שלהם, 41% מדווחים שהיא גרמה להם להימנע ממגע עם הציבור וממעורבות חברתית. בקרב אנשים עם רוזציאה חמורה, קרוב ל-88% אמרו שההפרעה השפיעה לרעה על האינטראקציות המקצועיות שלהם, וכ-51% אחוזים אמרו שהם אפילו הפסידו עבודה בגלל מצבם. סקרים דומים מצביעים על ההשלכות הפסיכולוגיות של מחלת האקנה וצלקות אקנה, ועל השפעות שליליות שלהן על הדימוי העצמי של אנשים הסובלים מהבעיה.

 

איך שגרת טיפוח וטיפולים אצל הקוסמטיקאית יכולים לשפר את הביטחון העצמי ולהעניק תחושה טובה?


החדשות הטובות הן שברוב המכריע של המקרים, מחקרים מראים שטיפול מוצלח בבעיית העור מביא לשיפור ניכר במצב הרגשי והנפשי ומעלה את הביטחון העצמי ואת הדימוי העצמי. ראשית, השיפור במצב העור יגרום לך להיות פחות ממוקדת במראה שלך ובבעיה העורית שמפריעה לך, וכך לשפר את היכולת והמוכנות שלך להתמודד עם מצבים חברתיים, ליצור קשרים חברתיים ולחוות חוויות מהנות.  משוב חיובי מהסביבה על השיפור במראה עוזר אף הוא כמובן בשיפור הביטחון העצמי ובטיפוח דימוי עצמי חיובי, במיוחד כשהמשוב הזה מגיע מאנשים שחשובים לך, כמו בני משפחה וחברים.

 

אז מה ניתן לעשות?

הנה כמה טיפים לשמירה על נפש בריאה ועור בריא:

  • פני לקוסמטיקאית מוסמכת ומקצועית המיומנת בטיפול בבעיות עור – כדי שתבנה עבורך תוכנית המותאמת במיוחד למצב העור שלך, שתעזור להרגיע את ההתפרצות ואף למנוע התלקחויות נוספות בהמשך. תוכנית מקצועית כזו תכלול סדרה של טיפולים אינטנסיביים הממוקדת בהתמודדות עם הבעיה ועם התסמינים – לדוגמה, בהרגעת המצב הדלקתי במקרה של מחלות עור דלקתיות כמו סבוריאה או אטופיק דרמטיטיס, ובמקרה של בעיות המערבות חיידקים כמו אקנה – גם להפחתת הכושר הזיהומי של החיידק. במקביל, הקוסמטיקאית תעבוד על חידוש ושיקום העור ומנגנוני ההגנה הטבעיים שלו, שנפגעו כתוצאה מהמצב הדלקתי.
  • הקפידי על שגרת טיפוח יומיומית בהתאם לתוכנית שבנתה עבורך הקוסמטיקאית – במקביל לטיפולים המקצועיים במכון, חשוב מאוד להקפיד על הטיפול בבית, שמהווה את הטיפול העיקרי במצבים כמו אקנה ומחלות עור כרוניות. לדוגמה, סדרת קאלם דרם, המיועדת לטיפול במחלות עור דלקתיות ובהן פסוריאזיס, פועלת להרגעת העור, להקלת תחושת הגרד, לשיכוך הדלקת ולשיקום העור. בנוסף לחשיבות שלה להשגת תוצאות מיטביות, הזמן שאת מקדישה לטיפוח העור הוא גם זמן פינוק, וההקפדה על שגרת טיפוח תורמת לתחושת הביטחון העצמי ומרגיעה את הנפש.
  • נסי למצוא דרכים להירגע שעובדות בשבילך – זה יכול להיות מוסיקה מרגיעה, צעידה בחוף הים, ריקוד או כל פעילות אחרת שמעלה את הורמון הסרוטונין המרגיע ומפחיתה סטרס ואת ההשפעות ההרסניות שלו על הגוף שלנו.
  • הקפידי על תזונה בריאה – העשירה בשומנים נוגדי דלקת כמו אומגה 3 (מדגי מעמקים), פירות וירקות טריים ודגנים מלאים שמסייעים להירגע, ומנגד, הימנעות משומנים מעודדי דלקת, סוכר ופחמימות פשוטות בעלות מדד גליקמי גבוה, שאף הוא מעודד תהליכים דלקתיים.
  • הקפידי על שעות שינה מספיקות – מתח וסטרס גורמים לעתים לקושי להירדם או להתעוררויות מרובות ופוגעים באיכות השינה, קשיים שבתורם מגבירים את ההפרשה של חומרים דלקתיים ואת הנזק לעור. נסי להתמודד עם הבעיה על ידי הקפדה על שעות שינה קבועות, התרגעות והימנעות משימוש במסכים לפני השינה.
  • הקפידי על פעילות גופנית קבועה – לפחות שלוש פעמים בשבוע, שאף היא מסייעת להפחית הפרשת חומרים מחוללי דלקת, ובמקביל, תורמת לרוגע נפשי.

 

 

ולסיכום, מה חשוב לזכור?

  • הקשר בין מצבים נפשיים כמו מתח, לחץ, דיכאון וחרדה לבין מחלות ובעיות עור שונות הוכח במחקרים רבים. מחד, מצבים נפשיים עלולים להוביל להתפרצות או להחמרת מחלות עור. מאידך, בעיות עור עלולות לגרום למצוקה נפשית ולהשפיע על ההערכה העצמית ועל התפקוד.
  • המחלות השכיחות והמוכרות ביותר שמושפעות מסטרס ומצבים נפשיים הן אקנה, רוזציאה, אטופיק דרמטיטיס, פסוריאזיס, הרפס ואורטיקריה (סרפדת).
  • הסיבות המובילות שיכולות להשפיע לרעה על העור הן טראומות, אירועים קשים ומשברים. ואולם, גם סטרס הקשור באירועים משמחים כמו לידה יכול להתבטא בהחמרה של בעיות עור, וכן לחץ ומתח נפשי הקשורים לעבודה או ללימודים.
  • המנגנונים המרכזיים שבהם משפיעים מצבים נפשיים על העור הם עלייה ברמת הקורטיזול, פגיעה ביכולת הריפוי והשיקום העצמי של העור, פגיעה בקולגן ובאלסטין, ופגיעה במחסום העור.
  • ברוב המכריע של המקרים, מחקרים מראים שטיפול מוצלח בבעיית העור מביא לשיפור ניכר במצב הרגשי והנפשי ומעלה את הביטחון העצמי ואת הדימוי העצמי – פנייה לקוסמטיקאית מקצועית בשילוב עם הקפדה על שגרת טיפוח בבית תשפר את מראה העור, ועימו גם את הדימוי העצמי; כדאי גם לנסות למצוא דרכים להירגע, להקפיד על תזונה בריאה שכוללת מרכיבים מרגיעים ונוגדי דלקת, ולהקפיד על שעות שינה מספיקות ועל פעילות גופנית קבועה.