פרוביוטיקה לטיפול בעור

מאת בלה גאי, מדריכה ראשית במעבדות הולילנד

 

בשנים האחרונות נחשב תחום החיידקים הפרוביוטיים לאחד מתחומי המחקר החמים ביותר בקהילה המדעית. המחקרים בתחום זה מתמקדים במגוון נושאים  ואחד המרתקים שבהם הוא יכולתם של החיידקים הפרוביוטיים להשפיע על העור. הממצאים ההולכים ונערמים מצביעים על כך שחיידקים ידידותיים אלה ממלאים תפקידים חשובים בעור, החל בהגנה מפני זיהומים, דלקות ובעיות עור כגון אקנה ואטופיק דרמטיטיס, וכלה בעיכוב תהליך הזדקנות של העור.

 

טיפול בזיהומי עור

 

מחקר שפורסם בכתב העת המדעי International Journal of Cosmetic Science הראה שטיפול בחיידקים פרוביוטיים מעכב את צמיחתם של חיידקי אקנה. ממצאי המחקר הזה מאששים ומחזקים את מסקנותיהם של מחקרים רבים שנערכו בתחום זה בעשורים האחרונים. כבר ב-1964 פורסם בכתב העת Journal of the Medical Society of New Jersey מחקר שכותרתו הייתה "לקטובצילוס לטיפול באקנה". עורך המחקר, ד"ר רודולף סיבר, חקר את יעילות הטיפול בבעיות במערכת העיכול באמצעות חיידקים פרוביוטיים, וגילה שאצל המטופלים שסבלו במקביל גם מאקנה, חל שיפור ניכר ומהיר במצב האקנה בעקבות הטיפול הפרוביוטי, כאשר במרבית המקרים השיפור הופיע כבר בתוך שבועיים מתחילת הטיפול. במסקנות המחקר כתב ד"ר סיבר: "החיידקים הפרוביוטיים מסוג לקטובצילוס הינם בטוחים לשימוש, פשוטים, ובעלי יעילות של 80% בטיפול באקנה, במיוחד בקרב נערים ונערות בגיל ההתבגרות".

 

מחקרים נוספים שנערכו בשנים האחרונות מוכיחים שהחיידקים הפרוביוטיים מהווים טיפול יעיל גם בבעיות עור אחרות, בהן בין היתר, אקזמה ואטופיק דרמטיטיס (דלקת עור הדומה לאקזמה ושכיחה בקרב ילדים). כך לדוגמה, מחקר שהוצג בכינוס השנתי של החברה לדרמטולוגיה פדיאטרית בארצות הברית, נמצא שמתן טיפול בפרוביוטיקה במשך 9-12 שבועות לילדים שסבלו מאטופיק דרמטיטיס הביא לירידה משמעותית בחומרת התסמינים כבר במהלך שלושת השבועות הראשונים לטיפול. בעקבות ממצאי המחקרים הללו משתמשים רופאי עור ודרמטולוגים באירופה ובאסיה כבר מספר עשורים בהצלחה רבה, לטיפול במגוון בעיות וזיהומי עור.

 

כאשר הם ניטלים בבליעה – כתוסף תזונה או באמצעות המזון, מסייעים החיידקים הפרוביוטיים למניעת מחלות על ידי כך שהם נקשרים לקולטנים בריריות המעי ועל ידי כך מעכבים או מונעים מחיידקים אלימים ומזיקים להתיישב באתרים אלה ולחולל מחלות. אך האם יכולים חיידקים אלה לסייע לשמירה על העור ולטיפול בזיהומים ובבעיות עור כאשר משתמשים בהם במריחה ישירות על העור? ואם כן, כיצד בדיוק הם עושים זאת? שאלות אלו נמצאות בשנים האחרונות במוקד המחקר בתחום. לדוגמה, נמצא שבמריחת תכשיר המכיל חיידקים פרוביוטיים על העור, נצמדים החיידקים לקרטין, החלבון העיקרי של העור, ופועלים למניעת התפתחות פטריות וחיידקים על העור. בהמשך נמצא שהחיידקים הפרוביוטיים מתחרים עם חיידקים פתוגניים (מחוללי מחלות) על אותם קולטנים המצויים בעור. החיידקים הפתוגניים מפרישים רעלנים אשר נקשרים לקולטנים, אך כשמורחים את החיידקים הפרוביוטיים על פני העור, הם 'תופסים' את הקולטנים, ובדרך זו מונעים מהרעלנים להיקשר אליהם ולזהם את העור. בנוסף, קיימת תחרות בין החיידקים הפרוביוטיים לחיידקים הפתוגניים על מקורות התזונה. לכן, ככל שאוכלוסיית החיידקים הפרוביוטיים על פני העור גדולה ומשגשגת יותר, כך יתקשו החיידקים הפתוגניים להתקיים על פני העור ולפגוע בו. זאת ועוד, מחקרים נוספים מצאו שזנים מסוימים של חיידקים פרוביוטיים, כגון חיידקי לקטובצילוס, מפרישים חומרים חלבוניים הנקראים bacteriocins, שהם בעלי פעילות אנטיביוטית מקומית כנגד גורמים דלקתיים. לאור הממצאים הללו, אין זה מפתיע ששימוש בחיידקים פרוביוטיים בתכשירים למריחה על העור נחשב כיום לאחד הטרנדים החמים בעולם הקוסמטיקה.

 

פרוביוטיקה כטיפול אנטי-אייג'ינג

 

הזדקנות העור נחשבת כיום לתוצאה של שילוב בין מספר תהליכים, בהם הפחתה בייצור הקולגן, ובמקביל, עלייה בביטויים של אנזימים ההורסים את הקולגן. קולגן הוא אחד מאבני הבניין החשובות של העור. חלבון חשוב זה אחראי לשמירה על מבנה וחוזק העור. הוא בנוי מסיבים עבים ושזורים, הפונים לכיוונים שונים ועל ידי כך שומרים על חוזקו של העור ומאפשרים לו להימתח מבלי להיקרע. הבקרה על ייצור הקולגן מבוצעת על ידי שני מנגנונים הפועלים במקביל: מחד, ציטוקין שנקרא TGF בטא (Transforming Growth Factors β ), המעודד את ייצור הקולגן, ומאידך, חלבון שנקרא AP-1 (Activator Protein 1), שתפקידו לעכב את ייצור הקולגן ולעודד את התפרקותו באמצעות אנזימים שנקראים MMPs (Matrix Metalloproteinases). בעור צעיר פועלים שני המנגנונים הללו בהרמוניה, כדי ליצור התחדשות של הקולגן. לעומת זאת, בעור מבוגר רמת החלבון AP-1 עולה והיא גדולה יותר בהשוואה לעור צעיר. כתוצאה מכך פעילות אנזימי ה- MMPs מוגברת, והמשמעות היא שייצור הקולגן פוחת ונוסף על כך, תהליכי הפירוק שלו מתגברים. 
     איך כל זה קשור לפרוביוטיקה? בספר "Textbook of Aging Skin" מתארים המחברים מספר מחקרים המצביעים על כך שהטיפול בחיידקים פרוביוטיים יכול להפחית את פעילות אנזימי ה- MMPs הקשורה להזדקנות העור. "נתונים אלה מצביעים על כך שהטיפול בפרוביוטיקה עשוי להפחית תהליכים קשורי גיל הנובעים מפעילות ה- MMPs, ועשוי לייצג גישה חדשה ומבטיחה לטיפול", הם כותבים במסקנותיהם.
במעבדות הולילנד פותח קו מוצרים חדשני המבוסס על פרוביוטיקה. סדרת ProBiotic, המשלבת פפטידים ומרכיבי לחות עשירים, מסייעת להגן על העור מפני זיהומים סביבתיים ולהשיב לו את האיזון הטבעי שלו, מחדשת את העור ומעניקה לו מראה בריא ורענן. בנוסף, פועלת הסדרה להאטת הזדקנות העור, מסייעת בצמצום קמטי הבעה וסימני הזדקנות ומעניקה לעור ליחוח והזנה, גמישות, מוצקות ומראה בריא ורענן.
מוצרי סדרת ProBiotic מיועדים לכל סוגי העור, לשימוש במכון ובבית, וכוללים קלינסר ייחודי הממלא שלושה תפקידים בתכשיר אחד – סבון, קלינסר ומי פנים; קרם לחות קליל; סרום ייחודי לאזורי העיניים, השפתיים והצוואר; וקרם עשיר ומזין במיוחד.