גנטיקה או סביבה – מה משפיע יותר על הזדקנות העור וכיצד?

מחקר חדש מצא שהגנטיקה אומנם אחראית לחלק גדול יותר מהשינויים הקשורים להזדקנות העור, אך גורמים סביבתיים, ובעיקר חשיפה מרובה לשמש, הם האחראים לשינויים המשמעותיים והבעייתיים יותר – הקמטים הגסים, כתמי הפיגמנטציה והתרחבות כלי הדם

איזה תפקיד ממלאים הגנטיקה והסביבה בהזדקנות העור? זו הייתה השאלה שבדק מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Archives of Dermatology. כדי לבחון אותה בדקו החוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת קליבלנד 65 זוגות תאומים – זהים ולא זהים. המשתתפים מילאו שאלונים לגבי סוג עורם ומשקלם, וכן לגבי הרגלים כגון עישון, שתייה, חשיפה לשמש וההיסטוריה של סרטן העור. בנוסף, החוקרים בדקו את עורם של המשתתפים ודירגו מאפיינים כגון קמטים ושינויים בפיגמנטציה. 
החוקרים מצאו שהגורמים הגנטיים אחראים לכ-60% מהשינויים הקשורים להזדקנות העור, ואילו גורמים חיצוניים וסביבתיים אחראים לכ-40% מהשינויים הללו. עם זאת, מתברר שלגורמים החיצוניים יש השפעה רבה דווקא על השינויים היותר משמעותיים ובעייתיים הקשורים להזדקנות העור. בעוד שהגורמים הגנטיים אחראים לקמטים העדינים המתפתחים בעור עם הגיל ולגידולים לא סרטניים בעור, הרי גורמים כגון עישון, עודף משקל, ובעיקר חשיפה לשמש ללא הגנה מספקת – הם אלו שאחראים להתפתחות הקמטים הגסים בעור, להופעת כתמי הפיגמנטציה והכתמים שנובעים מאובדן פיגמנטציה, וכן להתרחבות כלי הדם המוליכים דם לעור הפנים. כמו כן, גורמים חיצוניים אלה קשורים גם להתפתחות גידולים סרטניים.
את הנזק הנגרם מקרני השמש מחוללים הרדיקלים החופשיים המצויים באור העל-סגול; למולקולות אלה השפעה הרסנית על כל תאי גופנו, אולם לרוב, העור הוא זה שמסגיר את הפגיעה לראשונה. מולקולות בלתי יציבות אלה גורמות לשינויים ולהרס מתמשך בכל שכבות העור: בשכבת הדרמיס – שם הן פוגעות בסיבי הקולגן והאלסטין היוצרים את משתית העור, שמקנה לו מוצקות וגמישות; בתאים הפיברובלסטים, יצרני הקולגן והאלסטין; ובמרכיבים חיוניים נוספים בעור, בהם החומצה ההיאלורונית, המשמשת
כג'ל סופח מים, וגורמת לעור להיראות חלק, מתוח וצעיר. תכולת החומצה ההיאלורונית פוחתת עם השנים כתוצאה מן הפגיעה החמצונית, והעור הופך מקומט, מדולדל, ובעל מראה עייף ומזדקן.
נזק לא פחות חמור מזה נגרם לשכבת האפידרמיס, שבה פוגעים הרדיקלים החופשיים בתאים הקרטינוציטים המגנים על העור מפני חדירת גורמים זרים, בתאי לנגרהנס, החיוניים למערכת החיסון של העור, ובמלנוציטים, המייצרים את המלנין שמעניק לעור את צבעו.
הממצאים של מחקר זה, שמצביעים על חשיפה לשמש כעל גורם מרכזי בהזדקנות העור, מחזקים את הממצאים ממחקרים קודמים. כך למשל, במחקר שפורסם בכתב העת הרפואי British Journal of Dermatology הצביעו חוקרים יפנים על הבדלים משמעותיים בין עור בריא שזכה להגנה מקרני השמש, לבין עור שנחשף לקרני ה-UV וניזוק ממנה, הבדלים המתבטאים בתצורת התאים המלנוציטים.
כיצד ניתן לטפל בקמטי הפוטו-אייג'ינג? מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות מוכיחים שניתן לעשות זאת באמצעות מרכיבים המעודדים את מנגנוני התיקון והשיקום הטבעיים הקיימים בעור, שאחראים לתיקון הנזקים שגורמת הקרינה האולטרה סגולה לדנ"א של תאי העור. מנגנוני התיקון הללו מבוססים על אנזימים מיוחדים, כמו למשל האנזים Prdx6, הפועלים כמעין "קבלני תיקונים" בתאים ומנטרלים את הפגיעה בתאים. בסדרת מחקרים שנערכה בשווייץ, הראו חוקרים שבאמצעות העלאת רמותיו של אנזים זה ניתן להגביר את עמידות העור בפני נזקי הקרניים האולטרה סגולות מסוג UVA ו-UVB, ואף לשפר את כושר השיקום של העור ולעודד תיקון נזקים, ובשורה התחתונה – להפחית את עומקם של קמטים וקמטוטים.  
    אחד המרכיבים שנתגלו כאפקטיביים במיוחד בהשפעה על אנזימים מתקנים אלה הוא ויטמין C. יכולתו של הוויטמין להשפיע על ייצור הקולגן ואף לגרום לשזירה מחדש של סיבי הקולגן מבוססת היטב בספרות הרפואית. כמו כן, נמצא שהוא משמש כזרז בייצור סיבי האלסטין ומרכיבים חשובים נוספים ברקמת העור, ולכן משחק תפקיד חשוב בהחזרת הגמישות והחיוניות של העור ואף בצמצום עומקם של קמטים קיימים!
    נוגד חמצון נוסף שאף הוא הוכח כמרכיב יעיל בהגנה על העור מפני קרני ה-UV הוא ויטמין E (טוקופרול). ויטמין זה, שהינו מסיס שומן, חודר היטב לתאי העור ומחקרים הוכיחו כי בדומה לוויטמין C, גם הוא מגביר את פעילותם של מנגנוני התיקון הטבעיים בתאים, ועל ידי כך מצמצם את נזקי הקרינה ואף מסייע לתיקון קמטים.
המעבדות המובילות בעולם בתחום הקוסמטיקה נשענות על המחקרים המתקדמים בתחום, ומפתחות סדרות ותכשירים חדשניים המבוססים על הרכיבים שהתגלו כיעילים ביותר בתיקון נזקי הפוטו-אייג'ינג, דוגמת סרום ויטמין C של מעבדות הולילנד, סרום Multivitamin וסדרת Alpha-Beta + Retinol. תכשירים אלה מסייעים להגן על העור מפני נזקי החמצון, משפרים את רמת הלחות בעור, מאיצים את תהליכי הייצור של רכיבים חיוניים ומעודדים את פעילות מנגנוני השיקום והריפוי הטבעיים של העור.